הדיסקים הם מבנים מעגליים הנמצאים בין כל זוג חוליות בעמוד השדרה. זוהי בעצם "כרית" רכה שמשמשת בולם זעזועים. הדיסק מורכב מחלק פנימי רך דמוי ג'ל אשר מוקף בטבעת של רקמה קשיחה.
פריצת דיסק מתרחשת כאשר הסיבים החיצוניים והקשיחים שמקיפים את החומר הרך נחלשים או נקרעים עקב חבלה או בשל בלאי במהלך ההזדקנות.
בשל היחלשות המעטפת החומר הרך שנמצא במרכז הדיסק בולט החוצה (בלט דיסק), וכאשר המעטפת נקרעת, החומר הרך פורץ החוצה (פריצת דיסק).
הפתולוגיות (הליקויים) בדיסק (בלט או פריצה) מופיעות בדרך כלל בעמוד השדרה המותני.
ההבדל בין בקע, בלט ופריצה הוא בדרגת החדירה של החומר הפנימי דרך הטבעת החיצונית של הדיסק.
בשלב הקל ביותר, סיבי המעטפת החיצונית נחלשים, והחומר הפנימי חודר לתוך הסיבים החיצוניים. המצב הזה נקרא "בקע דיסק".
כאשר נגרם הרס משמעותי של סיבי המעטפת החיצונית, החומר הפנימי מתחיל לבלוט החוצה. זהו מצב שנקרא "בלט דיסק".
כאשר כל הסיבים שמקיפים את הדיסק נקרעים לגמרי, החומר הרך שבמרכז הדיסק נשפך החוצה, וזהו מצב שנקרא "פריצת דיסק".
עד כמה שזה נשמע מוזר, אין קשר בין דרגת הפגיעה בדיסק לבין עוצמת התסמינים. לעיתים בלט קטן יגרום לתסמינים קשים, ולעומת זאת פריצה גדולה יכולה להיות בלתי מורגשת.
הגורמים החיצוניים שעל פי המחקרים מעלים את הסיכון להתפתחות של פתולוגיה בדיסק:
נוכל לראות אם הדיסק תקין רק באמצעות בדיקת CT או בדיקת MRI.
הטיפולים בפריצת דיסק עם תסמינים מתחלקים לטיפולים ניתוחיים ולטיפולים שמרניים (לא ניתוחיים).
הטיפול השמרני – הוא מתאים כל עוד אין מדובר בפגיעה עצבית שגורמת לחולשת שרירים, לאיבוד רפלקסים או לירידה תחושתית. חשוב לזכור שהכאבים יחלפו בעזרת טיפול שמרני בלבד ביותר מ־90% מהמקרים.
הטיפול השמרני מורכב מטיפול פיזיותרפי יחד עם מתן משככי כאבים, זריקות סטרואידים ותרופות שמטרתן לנטרל את ההפרעות בתחושה.
*הטיפול הפיזיותרפי (זרמי חשמל, חימום המקום , קירור המקום, שיפור הגמישות וחיזוק שרירי הגב באמצעות תרגול).
*יוגה,
*טווינה,
*עיסוי רפואי,
*הידרותרפיה (פיזיותרפיה בבריכות טיפוליות),