היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), הוא מצב בו הבלוטה אינה

מייצרת מספיק הורמונים( T4 ,T3 ) לחילוף חומרים תקין, מה שמוביל להאטה

מערכתית.

גורמים:

1 – דלקת השימוטו  (Hashimoto's thyroiditis): הגורם השכיח ביותר,      

       מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה. 

2 – טיפולים קודמים: טיפול רדיואקטיבי או ניתוח להסרת בלוטת התריס

3 – חסר ביוד

4 – היפותירואידיזם מולד: תינוקות שנולדים עם בלוטה לא מתפקדת.

תסמינים:

• עייפות קיצונית ותשישות.
• עלייה במשקל וקושי בהרזיה.
• רגישות מוגברת לקור.
• עור יבש, נשירת שיער וצרידות.
• עצירות.
• דיכאון או ירידה בזיכרון.
• מחזור חודשי לא סדיר או כבד. 

אבחון:

בדיקת דם פשוטה למדידת רמות TSH (הורמון המגרה את הבלוטה) ,

וT4 חופשי. רמות TSH גבוהות מעידות על תת-פעילות.

טיפול:

נטילת תחליף הורמון סינתטי – לרוב Levothyroxine (אלטרוקסין, יוטירוקס) –

באופן יומיומי לכל החיים. המטרה היא להחזיר את רמות ההורמונים בדם

לנורמה.

• חשיבות הטיפול: אי-טיפול עלול להוביל לבעיות לב, השמנה, אי-פריון וסיבוכים בהריון.